שריפת שומנים – חשב מסלול מחדש.

תארו לעצמכם: יש לכם רכב שנוסע על בנזין 95, ואתם מחליטים לעבור לדיזל. תמלאו את המיכל בדיזל בלי לבצע שינויים באוטו – הלך עליכם, נכון? חייבים להחליף את המנוע כדי להתאים אותו לשינויים. אותו הדבר אנחנו, חברים.

מה זה קטו-אדפטציה?

בדומה לרכב גם הגוף שלנו צריך לעבור שינוים ולבנות מנגנונים חדשים ליצירת אנרגיה. אם אתם עוברים מגליקוליזה (תהליך בו הפחמימה היא מקור האנרגיה העיקרי) לקטוזיס (שימוש בגופי קטון, תוצר של פירוק טריגליצרידים או שומנים) – הגוף חייב לעבור אדפטציה (הסתגלות).

אז קטו-אדפטציה היא בעצם התאמה של חילוף החומרים לתהליכים ביוכימיים חדשים. למה חדשים? כי רובינו רגילים לאוכל פחמימתי, כ-50-70% פחמימות וסוכרים בתפריט היומי. ואם פתאום אנחנו מחליפים את הרכב המזונות, הכל מתחיל להשתנות. והשינוי הזה לוקח זמן. כמה זמן? תלוי במצב הבריאותי ובעוד אלף ואחת סיבות. בפוסט הזה ננסה להבין יותר.

מה זה קטוזיס?

למי שלא זוכר: קטוזיס זהו מצב מטבולי בו הגוף בוחר (ברור שאתם בוחרים, אבל הגוף מבצע) להפיק אנרגיה משומן (תריגליצרידים). זאת אומרת – הגוף שורף שומנים כדי לקבל אנרגיה. בקצרה – קטוזיס זה שריפת שומנים, חברים.

כדאי להבין דבר חשוב: האחראים על היחס בין מסת שריר רזה לבין אחוז שומן הם לא תרגילי בטן תחתונה או בייספס מבודדים, וגם לא סוג של איזה “מזון פלא”. מי שקובע את התוצאה במשחק הזה אלה ההורמונים.

יצירת תנאי קטוזיס או שריפת שומנים.

מה הקשר לפחמימות?

ברגע שאנחנו מתחילים להגביל את כמות הסוכרים, אנחנו מפעילים תהליך קטו-אדפטציה או שינוי מקור אנרגיה העיקרי של תאים.

כמובן שזה מאד אישי, אבל איפה היינו בלי החישובים של “בערך”? אז נהוג לחשוב שצריכה יומית של 30-50 גר׳ פחמימות בערך כבר לוקחת אותנו לשריפת שומן. תלוי ברגישות לאינסולין.

מה קורה בגוף?

בתקופת קטו-אדפטציה מתרחש שינוי מהותי במטבוליזם של הליפידים. כמות האינסולין בדם משתנה – מה שגורם לשינוי רגישות התאים להורמון הזה. ללא נוכחות קבועה גבוהה של גלוקוז מתחיל הגוף לגייס את חומצות השומן כדי לשלוח אותן למסלול מטבולי חדש ולייצר אנרגיה.

כאן כדאי להכיר עוד מושג: אנזימים. מדובר בחלבונים שמזרזים את התהליכים הכימיים. מכל האנזימים הכי מעניין אותנו ליפאז – הוא מזרז את תהליך ההידרוליזה (פירוק) של שומנים. בלי האנזים הזה אין שריפת שומן. מה משפיע על הפרשתו?

צום
נוכחות דלה של אינסולין
הורמון גדילה
הורמון אדרנלין
הורמון T3

מהם הורמונים שורפי שומן?


ליפאז משחרר את הטריגליצרידים מתאי השומן למחזור הדם בצורה של חומצות שומן, ובכבד מתרחש תהליך הנקרא קטוגנזה – פירוק חומצות שומן לגופי קטון . משם חוזרים גופי הקטון למחזור הדם כדי להיות מנוצלים בתאי הגוף במקום גלוקוז.

את המסלול הלא פשוט הזה הגוף צריך לבנות. זהו תהליך, וכמו כל תהליך, הוא לוקח זמן.

מה עם המוח?

“אבל המוח חייב סוכר, אחרת הוא לא מתפקד כמו שצריך!”
נעזוב בדיחות על אנשים שהמוח שלהם לא מתפקד גם על כמויות אדירות של סוכר ונעבור לתכל’ס.

כן, גם אני שמעתי שמוח מנצל בתור מקור אנרגיה רק את הגלוקוז שבמזון ואין לזה תחליף. אז זהו, שלא. בדיוק כמו איברים אחרים בגוף גם המוח לומד להסתגל ולהשתמש בגופי קטון במקום בגלוקוז. לפי ד״ר ג’ף וולק, אחרי תקופת הסתגלות המוח יכול לקבל יותר מ-60% מהאנרגיה מקטונים ,ושאר הגלוקוז נוצר בכבד ללא מקור חיצוני של פחמימות.

מדענים סבורים שקטוזיס דווקא משפר את היכולות המנטליות, אני איתם ואתם מוזמנים לבדוק את זה בבית.

איך אני יודע שאני בקטוזיס?

מבחינה רפואית ריכוז גופי קטון בדם מ-0.5 ועד 3 mmol/l מגדיר את המצב המטבולי בתור קטוזיס מבוסס תזונה. ישנם גם עזרים לבדיקת כמות גופי הקטון בדם ובשתן.

תכירו keto-diastix או keto strips – בעזרת מקלות הבדיקה האלה ניתן לבדוק את כמות הקטונים בשתן. קניתי, ניסיתי – לפי דעתי, לא עובד טוב. הסיבה – ישנם כמה סוגים של גופי קטון:
אצטון
אצטואצטט
בטא-הידרוקסיבוטיראט

הבדיקה סופרת רק סוג אחד של גופי קטון וזה אצטואצטט. במקרה שלי למשל בסוף הצום מראה הבדיקה אפס גלוקוז ואפס גופי קטון בשתן, למה? כי הגוף כבר עבר קטו-אדפטציה וגם גופי קטון משתנים לסוג אחר: בטא-הידרוקסיבוטיראט.

אופציה נוספת היא בדיקת דם בעזרת המכשיר גלוקומטר (מד סוכר),זאת בדיקה יעילה ומדויקת. האם אתם באמת צריכים את זה? תחליטו לבד.

בגדול ניתן לזהות את הקטוזיס לפי סימנים הבאים:

אין משיכה למתוק
אין רעב בבוקר אחרי שינה
אין רעב בין ארוחות
ירידה באחוזי שומן
ירידה במשקל
פוקוס מנטלי לאורך זמן
פחות פיפי בלילה
אנרגיה כללית ברמה גבוהה

האם יש תופעות לוואי בזמן קטו-אדפטציה?

כן, חברים, החדשות הכנות הן שגמילה מסוכר כמו כל גמילה אחרת יכולה להיות בלתי נעימה בעליל. אני עברתי את זה על בשרי, תרתי משמע. ולא רק. אז מה יכול לצפות לכם בתקופת ההסתגלות?

עייפות וחולשה
התכווצויות שרירים
בטן נפוחה
בעיות שינה
ירידה בחשק המיני
מצב רוח לא יציב
התקפי רעב

ד״ר ברג ממליץ לקחת ויטמין B5, אשלגן וסידן. ההמלצה שלי היא כמובן לבדוק את העניין עם הרופא במידת הצורך.

כמה זמן נמשכת קטו-אדפטציה?

הניסיון שלי מצביע על טווח של 6-7 שבועות. כמובן שזה תלוי בהרבה מאוד גורמים, אבל תהיו מוכנים לחודש פלוס ואפילו חודשיים.

קטוזיס וקטואצידוזיס

נשמע דומה אבל אין שום קשר! כשרמת גופי הקטון גבוהה מדי (10-20 mmol/l), הדבר משפיע על רמת החומציות של הדם – זהו מצב מסוכן שנקרא קטואצידוזיס.

מדובר במצב חירום רפואי בקרב חולי סוכרת סוג 1 בו הגוף אינו מייצר אינסולין. במקרה הזה עליית הגלוקוז בדם מאוד מסוכנת, אין נוכחות של אינסולין, אין איך להוריד את רמת הגלוקוז, יחד עם זאת הגוף מפרק שומנים ורמת גופי קטון עולה ללא מעצורים. רמת PH בדם עולה גם ואם לא תטופל עלולה לגרום לסכנת חיים.

שוב, קטוזיס מבוסס תזונה הוא תהליך אנרגטי בריא ולא קשור לקטואצידוזיס!!

אדפטציה הדרגתית

אני ממליץ להוריד את כמות הסוכרים בהדרגתיות.
הגישה זאת תתן לכם מרווח נשימה, כך שהגוף לא יקבל אגרוף בפנים. קחו בחשבון – אם ה”רקורד” שלכם בדיאטות מספיק חזק, הגוף לא ימהר להסתגל לשינויים תזונתיים חדשים.

אני רק ממליץ – אתם מחליטים מה לעשות.

ההמלצה היא רק לאנשים בריאים באופן כללי, אחרת נדרש ייעוץ רופא מוסמך.