פרק א׳ מתוך שניים.

הוא מסוכן, הוא סותם עורקים, גורם למחלות לב, ומחלות לב גורמות למוות. לעתים קרובות אי אפשר לזהות לפי סימנים חיצוניים כאשר רמותו גבוהה מדיכך שהוא הורג אותך בלי להתגלות… אמאלה, על מה מדברים?! כן-כן, אני מדבר על כולסטרול – אחת המפלצות שמפחידה אפילו אנשים בגילנו. כי אף אחד לא מעוניין בבילוי מטריף חושים הנקרא “צנתור לב”, נכון? אז אנחנו ממהרים לקחת סטטינים (תרופה להפחתת כולסטרול) כבר בגיל 40 ומתרחקים מהשומנים.

חברים, גם זאת אגדה אורבנית.
בואו נבדוק את העובדות בעזרת מחקרים מדעיים ולא דרך כתבות במגזיני בריאות, טוב?

מה זה כולסטרול?

מולקולה אורגנית/שומנית חיונית לגוף, כולסטרול נמצא בממברנות של כל התאים!!!

מה תפקידו של כולסטרול בגוף?

הממברנה של התא היא סוג של חומת מגן, ששומרת נגד וירוסים ומיקרובים וגם אחראית על מעבר של חומרים מזינים כמו מקרו ומיקרו-נוטריינטים.

כולסטרול משתתף בסינתוז וויטמינים חשובים ביותר, כמו A, D, E, K2.

כולסטרול חיוני ליצירת הורמוני מין, כמו טסטוסטרון ואסטרוגן.

חיוני ליצירת מיאלין, מעטה להגברת בידוד תאי מערכת העצבים.

כולסטרול הוא גם שחקן חשוב בתפקודה של מערכת חיסונית.

כמה כולסטרול אנחנו צריכים?

רוב הכולסטרול בגוף שלנו, שימו לב, מיוצר על יד כבד ותאים אחרים. הגוף מפיק בערך 3000 mg כל יום. סוג זה של כולסטרול נקרא כולסטרול אנדוגני, הוא מהווה כ-75% מכמות הכללית של הכולסטרול בגוף.
בערך 25% מגיעים ממקורות חיצונים (תזונה) – זה נקרא כולסטרול אקסוגני.

בביצה אחת יש בערך 373 מג’ כולסטרול, עכשיו נעשה חשבון יחד: אני אוכל 4-3 ביצים ביום, זהו “מזון על” מבחינתי, כל הסיפור מסתכם ב-1500 מג’. עוד מזון שכולם מפחדים ממנו – חמאה. ב-100 גר׳ של חמאה יש 250 מג׳ כולסטרול. ז״א – כדי להגיע למינון יומי של גוף, צריכים לאכול קילו מאתיים של חמאה. מי אוכל קילו מאתיים חמאה ביום?! אף אחד. אפשר לנשום ולא לפחד יותר.

המידע הזה פתוח ונגיש לכולם, אין כאן שום סוד, על בסיס נתונים האלה ניתן לסכם: אין חיים בלי כולסטרול.

אם זה כזה טוב, למה זה כזה רע?!

בוא נחזור בזמן לשנת 1958. פיזיולוג אמריקאי אנסל קיז מתחיל במחקר ארוך טווח בשם ״מחקר שבע מדינות״. מטרת המחקר: לעלות על היחס בין צריכת שומן רווי מן החי לבין התקפי הלב. המחקר החל ביוגוסלביה (ז”ל, אין יותר מדינה כזאת) וכולל כמעט 13000 גברים משבע מדינות בעולם.
.

בפוסט הזה תמצאו יותר פרטים על “תרומתו” של קיז לסטיגמת אכילת שומן רווי.

ב-1978 הטיל קיז פצצה תזונאית על העולם כולו: ככל שצריכת שומן רווי גבוהה יותר, כך אנשים מתים יותר מאירועי לב. כך סיכם קיז ומאז העולם כבר לא אותו העולם.

מאז אנחנו נלחמים בכולסטרול בכל הכוח. בתפריט המערבי “הבריא” מככבים פחמימה מורכבת ומזון דל שומן.

והאמת היא?

נכון להיום א-י-ן מחקר אחד שתומך במנטרה על פיה כולנו חיים: “צריכת שומן רווי גורמת לעליה בכולסטרול בדם ולמחלות לב”. א-י-ן הוכחה מדעית מחקרית לקשר בין אכילת שומן למחלות לב.

כאן קישור לכתבה המסכמת 61 מחקרים בנושא:
https://goo.gl/Kptk6V

“Based on their results, none of the investigators from the
systematic reviews included in this article concluded that
changes in saturated fat intake would change the risk of CVD,
regardless of the study design and the endpoint”.

מה זה LDL ו-HDL?

כולסטרול אינו מסיס במים ובשביל לנוע בזרם הדם הוא זקוק לעזרה. ה”הסעה” שלו לתאים נקראת ליפופרוטאינים. יש כמה סוגים:

LDL
Low density lipoprotein
לוקח את הכולסטרול מהכבד (מקום ייצור) לתאי הגוף.

HDL
High density lipoprotein
מחזיר את הכולסטרול מתאי הגוף לכבד למטרת התחדשות או חיסול.

בשנות 60-70 הבינו ש-LDL ו-HDL הם שונים זה מזה, רמה גבוהה של LDL מעלה את הסיכון לחלות במחלות כלי הדם בזמן ש-HDL הוא סימן מצוין לבריאות לבבית. לכן קוראים ל-LDL “הכולסטרול הרע” ול-HDL “הכולסטרול הטוב”.

המסקנה ברורה לכאורה : צריכים לעלות את HDL ולהוריד את LDL.

וכאן הטעות, חברים.
מה?! למה?

נגלה בפרק ב’.


אני רק ממליץ – אתם מחליטים מה לעשות.

ההמלצה היא רק לאנשים בריאים באופן כללי, אחרת נדרש ייעוץ רופא מוסמך.